You are currently browsing the tag archive for the ‘אימון אישי’ tag.

בכנס המאמנים השנתי של לשכת המאמנים ב 10.10.10 היו לי  שתי סיבות להרגיש סיפוק וגאווה.
קודם כל היה לי הכבוד לתת הרצאה אודות המאסטרמיינד שבה נכחו כמאה איש.
זאת היתה זכות והזדמנות לחשוף את המאסטרמיינד לקהלים חדשים בעולם המאמנים.
הסיבה השנייה לחייך היתה העובדה שקבלתי תעודה!
בפעם הראשונה בארץ ניתנו תעודות הסמכה למאמנים מטעם לשכת המאמנים, הארגון המוביל בארץ הפועל להסדרת העיסוק באימון.
שמחתי לראות שבתור מאמן עם יותר מ 3000 שעות אימון אני נמנה בעשירון העליון (לפחות) מבחינת הוותק שלי באימון.
אחרי כמעט 7 שנים ועבודה עם מאות מתאמנים היתה לי תחושה של הישג, הוקרה, ושהדברים הולכים וגדלים.
כמו-כן, שמחתי לראות שאנשי לשכת המאמנים שעשו ימים כלילות להרים את הכנס, עושים עבודה נפלאה  "לעשות סדר" במקצוע האהוב שלי, מקצוע ה coaching.

רגשות מעורבים

אך הסיפוק והגאווה התערבבו  גם בתחושות הפוכות, תחושות של עצב ודאגה.
הצטערתי עמוקות לשמוע על מחקר שהראה ש 3 מתוך 4 מאמנים אינם עובדים באימון כעיסוקם המרכזי, ועיסוקם באימון לא מספק להם את  פרנסתם.
נקודה זו בלטה ביתר שאת בשיחות אקראיות עם חברים למקצוע סביב שולחנות הכיבוד וה"מינגלינג".
מצוין שעושים סדר ברמה החוקית והמקצועית לגבי האימון, אבל נדמה לי שברמה השווקית\ עסקית המצב רחוק מאוד מלהיות "מסודר", והנטייה בשוק אינה מעודדת.
מי מאיתנו  המאמנים לא זכה  בשנים האחרונות לשמוע הערות ציניות מפי יותר מדי אנשים כשמספרים להם  שאנו עוסקים באימון,  הערות מהסוג של: "כן, היום כולם נהיו לי מאמנים…", או  " שמעתי שיש הרבה שרלטנים הקוראים לעצמם מאמנים….", וכיו"ב. פעם, לפני 2-3 שנים, כשהאימון היה באופנה, זכור לי איך שצצו כרטיסי ביקור רבים עם השם "מאמן" גם אצל אנשים שלא עברו שום הכשרה בנושא, ושבאתרי האינטרנט הרבים של היועצים למיניהם- ואפילו מטפלים בפסיכותראפיה- קראנו מסר ש "גם אנחנו  עוסקים בסוג של אימון…".

אך היום המנגינה שונה לחלוטין.
היועצים כבר חזרו להיות יועצים ולא מעט מחברי למקצוע האימון החלו להדגיש שהם גם, או בעיקר, "יועצים אישיים", "מנהלי פרויקטים", "יועצים אסטרטגיים", וכל מיני קומבינציות יצירתיות נוספות.
בין כותרת לכותרת שמעתי לא פעם מפיהם, "כשאני כבר בפנים, בתוך העבודה, אני למעשה עושה בעיקר אימון".
ובחוויה שלי אני נזכר ב 3 מקרים של שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע אחרים שרצו לצרף אותי לכתיבת הצעה לקבלת פרויקט מסויים בארגון כלשהו ונתבקשתי, "להדגיש את ניסיוני בפיתוח עסקים ולא באימון".
קשה היה לי להימנע מאסוציאציה מחשבתית מעולם אחר, להבדיל אולי…. של העולם של ה"השכלה" של יהדות גרמניה לפני כ- 200 שנה שאז נשמעה האמרה, "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך".

המשבר הכלכלי העולמי שהחל בסוף 2008 סימן את ההתחלה של הירידה הכללית, ולא רק באימון, וה"טרנדיות" שאפפה את נושא האימון עשתה גם את שלה.
אם רק לסבר את האוזן, כשאני פניתי לפני כשבע שנים להתאמן באימון אישי ולאחר מכן לעבור הכשרה בתחום, היו בארץ בין 1-2 בתי– ספר וכ- 50 בוגרי הכשרה כלשהי באימון.
בשנת 2010 כבר היו יותר מ 6000 בוגרים ויותר מ 40 תכניות אימון.
כהשוואה, באיטליה אומרים שיש כ 500 בוגרים וארבעה בתי-ספר לאימון- ובאיטליה גרים כ- 60 מיליון איש !! הדימוי של האימון בעיני הציבור הלך מקצה לקצה.
האימון מעולם לא היה הקסם שאותו ציירו בתקשורת מחוללי הטרנדים וגם לא הבלון הנפוח והריקני שאותו משמיצים בקלות כה מטרידה היום.
הדימוי השלילי שדבק באימון איננו מוצדק ונכון
.

התבוננות אישית

הקשיים בענף לא פסחו  גם עלי בשנתיים האחרונות, ואני חייב להתוודות שברגעים של חולשה (כן, גם למאמנים יש רגעים של חולשה…), שגם אני תפסתי את עצמי מהסס ומגמגם לא פעם כששאלו אותי, "במה אתה עוסק, רוני?".
כן, גם אני תוהה לפעמים "לאן פנינו" ומה לא עובד נכון…

אך טוב שרגעי החולשה הם במיעוט ולא לוקח זמן רב והזיכרון חוזר אלי.
הזיכרון של מסע של כ- 25  שנה, 5 מדינות, עיסוקים שונים וכ- 10 מקומות עבודה.
מסע של חיפוש עצמי- שלעולם לא ייגמר, וטוב שכך- שהביא אותי למקום שבו יכולתי להיות כעזר, כ"מצית", כשותף וכמלווה לעשרות רבות של אנשים ב"אמצע הדרך";  אנשים שעברו דברים בחיים, פעלו באומץ ועשו מעברים, פתחו והצמיחו עסקים ותפקידים, ובעיקר, הגשימו וממשיכים להגשים את עצמם בעיסוקם ובחיים.
לעולם לא אשכח את עוצמת האימון וההבדל שהוא עשה וממשיך לעשות בחיי, והזכות הגדולה שניתנה לי להביא את העוצמה הזאת לאחרים שבוחרים בי ללוותם בדרך.
כשם שבטבע הפרפר לא הופך שוב להיות גולם כשקשה לו, והאדם המבוגר לא הופך שוב להיות ילד כי נזכר בנוסטלגיה  של נוף ילדותו, גם אדם שפוגש בייעודו בחיים לא ממש יכול לשנות את זהותו בשינוי מילה או שתיים בכרטיס הביקור.
בדברים האלה, אני מאמין, ייעודך פוגש אותך הרבה יותר מאשר אתה פוגש אותו.

אז מה עושים?

מרחיבים ותופרים מוצרים חדשים ואסטרטגיות חדשות? בוודאי, זה חלק מכל עסק.

בונים שיתופי פעולה חדשים? כשזה עובד טוב זה נהדר.

מהנדסים את עצמנו מחדש? לפעמים גם זה חשוב על ציר הזמן.

בכל מקרה, הדרך נמצאת תמיד קדימה.

Out of clutter, find simplicity. From discord find harmony. In the middle of difficulty lies opportunity. – Albert Einstein

מודעות פרסומת

 

האם פעם חשבתם כמה נזק עושה לנו השיפוטיות? האם שמתם לב כמה דאגות, פגיעות, משברים, עימותים, קנאה ואפילו שנאה, הגיעו לעולם דרך "ערוץ הביקורת "?
בערוץ הזה תמצאו את הכל: למה הוא לא בסדר, למה זה לא מספיק טוב, איך זה שהוא בכלל לא חושב עלינו ואיך זה שהיא ממש לא מגיבה כמו שציפינו ממנה…
לפעמים אני חושב שכל העולם הזה של בני-אדם מוליד את האלימות שלו בראש ובראשונה בדרך שבה למדנו להסתכל על דברים ואנשים- דרך הרצונות שלנו, הציפיות שלנו מאחרים ומדברים, מי למעלה ומי למטה.
ומה היה קורה לו היינו יכולים לעשות "רי-סט", לקום בוקר אחד ולהסתכל על המציאות בדיוק כמו שהיא, מבלי לרצות שכל דבר יהיה משהו אחר, מישהו אחר, דבר אחר.

Criticize less. Accept more. Observe all.

לפי דעת רבים וטובים, התרבות העסקית והניהולית המערבית מדגישה ומעודדת את הגישה של "מוח שמאל" (אנליטי, לוגי, סדרתי, מתודי, מספרים ונתונים,  בין היתר),  כאשר הפוטנציאל הטמון ב"מוח ימין" נוטה להיות לא מנוצל ברובו (אינטואיטיבי, אמפטי, יצירתי,  ראיית התמונה גדולה, בין היתר). "חשיבה אסוציאטיבית" היא ביצוע פעולת חשיבה מתמשכת כאשר במהלך מחשבה על נושא מסוים מופיעים דימויים של נושאים קשורים, שאינם בהכרח הגיוניים. משום כך, היא נחשבת בעיקר פעולת "מוח ימין". שיטת המאסטרמיינד מדגישה את המוח הימני, האסוציאטיבי, במתן דגש על רעיונות ,תמיכה, שאלות ותגובות מכל הכוונים  והזויות בבואנו לסייע לחבר בעיבוד\פתרון על סוגיה או דילמה מסוימת.

לי לקח שנים לא מעטות להפנים את חשיבותו של "מוח ימין", ובזה להעריך את הצד הזה אצלי בפעילות ניהולית, שווקית ועסקית. מתוך עבודה עצמית במשך שנים רבות למדתי שאני יוצא "חצי- חצי" במבדקים השונים- מוח ימין מפותח יושב על חשיבה ממוקדת, אנליטית ולוגית…היו ימים שחשבתי שאבוד לי אני "לא זה ולא זה", במיוחד ב 15 שנים שעסקתי בשווק וניהול בתחומי הטכנולוגיה, ששם המדדים, הדגש וההערכה נמצאים עמוק במישור "מוח שמאל". עם התוועדותי לעולם האימון לפני כמעט 7 שנים,  גיליתי  מה זה "גם זה וגם זה"  וכמה גדול היה אותו חלק מתוכי שהיה ב"תרדמה" כאשר ליוויתי, קידמתי ומכרתי את "המהנדסים" והפיתוחים החכמים שלהם (ולעיתים גם אלה שלא היו חכמים וגם לא בדיוק היו שלהם…). מאז אני חווה הרבה אושר מלתת לכוחות "מוח הימין" להוביל, להרחיב ולאפשר לי להעיז למקומות מלהיבים ומעוררי השראה, גם בעולם העסקי… ומה אתכם?

לינקים מעניינים בנושא:

 Poetry in the boardroom: thinking beyond the facts: A roundtable discussion among Ted Buswick, Clare Morgan and Kirsten Lange

http://www.emeraldinsight.com/Insight/viewContentItem.do;jsessionid=DA3443C217E0D8A273E55E349ADFD01F?contentType=Article&hdAction=lnkhtml&contentId=1465125

Business looks for renewal in right-brain thinking

http://www.nytimes.com/2008/04/06/business/worldbusiness/06iht-unbox07.1.11694141.html

The Future – Right Brain Thinking and Business Analysis

http://training.teksystems.com/Blog/right-brain-BA-63.post

Daniel Pink on right-brain thinking and outsourced economics

http://www.ventureoutsource.com/contract-manufacturing/executive-interviews/2007/daniel-pink-on-right-brain-thinking-and-outsourced-economics

אני לא מחדש לאף אחד שום דבר כשאני אומר שיש הרבה בלבול בעולם הקוצ'ינג. בפרט שהנושא מדובר ב"אימון עסקי",  נדמה שכאן בכלל המצב בתוהו- ובוהו מוחלט. ובכן, אנסה לשתף קצת במחשבותיי כיצד כדאי לגשת לענין.  כמובן, אני אומר מה שנראה לי, על סמך הניסיון, הגישה והתפישה שלי. מישהו אחר כבר יגיד משהו אחר (מצב טבעי לא?).

טיפים להערכה ובחירה ׁ (הניסוח הוא בלשון זכר אך מיועד לנשים וגברים כאחד).

  1. קודם כל שיהיה מאמן! יותר מדי יועצים, מטפלים ואחרים "התלבשו" על נושא הקוצ'ינג ונעשו "מאמנים". אימון זה גם לימוד, גם מתודולוגיה אבל בעיקר זו הוויה. באימון בונים מערכת-יחסים של שותפות, של העצמה בגובה- העיניים, עם אמפטיה ועם כח. המאמן קודם כל, ולפני הכל,  "מיילד",  כאשר הכלים העיקריים שלו הם שאלות, מיקוד, בנייה מחויבות, שיקוף ושותפות בחשיבה ובניית אופציות. מניסיוני, הרבה מאוד יועצים ומטפלים באים לעולם האימוני עם גישות לגמרי אחרות (לא חשוב מה הם אומרים, חושב מה הם עושים בפועל כשהדלת סגורה…). אז טיפ– בדקו את רקע הלימודים, הניסיון וצורת העבודה. ניסיון הוא מפתח חשוב. כמו שלא תרצו לעבור ניתוח עם אדם שלמד לנתח בתיאוריה אבל לא בתכלס, למה שתעבדו עם מאמן שלא "היה שם" בעצמו במשך שעות רבות ושנים משמעותיות. הגיוני לא?
  2. הפניות והמלצות: חשוב מאוד. שאלו את מי שמפנה איך הם מכירים ועל סמך מה נובעת ההמלצה.
  3. מאמן עסקי= מביא איתו ניסיון עסקי וניהולי. יש שיגידו אחרת, ובמקומות של ה "מיומנויות הרכות"  גם מאמן בלי ניסיון בפועל יכול להיות אפקטיבי. אבל אדם שאינו בא מהתחום "בגדול" יתקשה להיכנס לעומק המצב והאתגר. לא מדובר בניסיון ספציפי (לדוגמא לא חייבים להכיר את עולם המזגנים לאמן לבעל עסק למזגנים כמו שלא חייבים להיות מדען על מנת לאמן למנהל לפיתוח תרופות). יש להבדיל בין הניסיון של תחום (עסקים, מכירות) והיישום הספציפי.
  4. עשו היכרות מוקדמת עם המועמד גם בלי לראות אותו. בימים אלה אין שום סיבה טובה שלא תטעמו מעולמו ויכולתו של המאמן מחומרים שהוא כתב, הרצה, הנחה והוביל. לומדים הרבה מאוד על אדם מפרי-עיתו ומוצא פיו, גם לפני שאתם "יושבים" מולו פנים אל פנים או בטלפון.
  5. זה לא הידע, חברים, זה  עוצמת התהליך. לא מחפשים אדם שהנפיק הרבה חברות על מנת שיאמן אותך לנהל חברה. זה יכול לעזור אבל גם יכול להפריע כי ייתכן מאוד שהוא יגיע אליך מהמקום ש "אני יודע". בעייה, גדולה, היזהרו מהאגו, לא מזכירים אותו בקורות בחיים אבל לדעתי הוא גורם מכריע ….הרבה אנשים מתבלבלים בין סוג הניסיון ,היכולת האימונית והאופי האנושי של האדם.
  6. השקיעו בפגישה ראשונה. רוב במאמנים יסכימו לשיחת היכרות טלפונית ללא תשלום ולאחר שעשיתם את הבדיקות שלכם, התרשמתם מהאתר, קבלתם את ההפנייה,  אם יש עוד חוסר- וודאות, מאוד מומלץ להשקיע בפגישה ראשונה בתשלום וללא התחייבות. בכך בדקתם את הכל בזמן אמת, עם מחויבות כספית מסוימת ומוגבלת. בפגישה ראשונה של עבודה ממש לומדים המון אחד על השני, וה"כימיה" תיווצר (או שלא).
  7. בדקו ערך מוסף: מאמן טוב מביא איתו ערך מוסף, ומאמן עסקי טוב ששווה את התיאור "טוב" גם יהיה מקור מעולה עבורכם בהפנייה למשאבים חדשים, חומרים נוספים, הזדמנויות ואפילו היכרויות. לפעמים הפרט הקטן הזה הוא מה שמבדיל את הטובים מהמצוינים.
  8. מאמן עסקי טוב= שילוב מוצלח של "שמים וארץ".  ב"שמיים":  המאמן יודע כיצד לאמן  על מנת לפנות את התודעה להסתכל ולחוש את החזון…אך המאמן גם עומד איתן על הארץ. נסו להבין עד כמה המאמן יודע לפתוח איתך אפשרויות ואופצוית וגם עד כמה הוא יודע להוביל אותך לכתוב תכנית פעולה אפקטיבית ומעשית. המאמן הא לא "לופט מענטש" ו"פלספן" אך גם לא "מהנדס מטרות". יותר מדי אנשים מצטיינים במשפטים ניו-איג'יים או יודעים לדבר יפה וקוראים לעצמם מאמנים. מאמן צריך להיות אפקטיבי ולא רק לאהוב שיחה פילוסופית\פסיכולוגית.
  9. שיהיה בן- אדם, א מענטש. אני לא מאמין במאמן עסקי – וגם לא- עסקי – שיביא רק מתודולוגיה ולא שום דבר אחר.  מקצוע האימון הוא מקצוע של "נשמה" בשונה מניהול כספים, עריכת דין, רפואה או מדע מדויק. בדקו את הבסיס האתי והמוסרי של האדם ונסו לחוש עד כמה הוא מחובר למה שהוא אומר וכותב.

אתם אנשים רציניים. מגיע לכם גם מאמן  עסקי רציני. השקיעו בתהליך החיפוש ואז והביאו את עצמכם עד הסוף לתהליך. זה החשוב מכל.