אחד הטרנדים המקסימים בעיני בעולם ההדרכה הארגונית הוא פיתוח ערוץ של storytelling כמנוף לפיתוח מקצועי ואישי.  כמובן, לא מדובר ב"סיפורים" מעין "באבע מייסעס", סיפורי סבתא, שהקשר בינם לבין העולם העסקי והארגוני הוא רחוק כמזרח ומערב. מדובר ב יכולת לספר סיפור כערוץ להשפעה ושכנוע, ניהול עם השראה ומתן מוטיבציה להפיק תוצאות. ואין דבר טבעי ממנו: זה הדבר הכי טבעי שיכול להיות ועובדה שמה שאנו מוצאים מסביב לעולם בכמעט כל התרבויות שהדרך להעביר דרכי חיים, תובנות, וידע היתב האמצעות דרך הסיפור- אולי סביב מדורה, אולי בעת כביסת בגדים ליד הנהר, בפאב. במטוס, בטלפון, באי-מייל, במסיבות…

רוברט מקקי, תסריטאי אמריקאי עתיר פרסים ומרצה מוביל בתחום אמר את זה יפה מאוד:

, " Executives and Leaders would be amazed how much more effective they will be if they toss out their powerpoint slides and learn to tell good stories instead…you can try to persuade and reach people by means of intellectural reasoning, facts, figures and bullets…or you can try another more powerful way- learn to reach people's hearts and motivation by means of engaging their emotions."

מנהלים מכל הסוגים ירויחו מאד אם יזכרו שאנשים לומדים וזוכרים דרך סיפור הרבה יותר מלשמוע הרצאות, הכתבות מלמעלה ומצגות פאוורפוינט.

אננט סימונס, כתבה ספר מרתק בשם ה "Story Factor", והיא מסבירה:

"Information simply leaves us feeling incompetent and lost. Believe me- We don’t need more information. We need to know what it means. We need a story that explains what it means and makes us feel like we fit in there somewhere’

(Annette Simmons, ‘The Story Factor’, 2006).

הסיפור יכול לחבר את האדם לחזונו לעבודתו וגם למשמעות שכה חשוב לו בחיים:

"If you don’t know the trees you may be lost in the forest, but if you don’t know the stories you may be lost in life". —Siberian Elder


מודעות פרסומת