הנזירה ריטה המרשימה פה בארץ  בביקור מביתה בדהרמסלה שבצפון-הודו, בפעם המי יודע כמה. קשה לא להתרשם מהאישה השויצרית הזאת, קרחת לראשה, לבושה בבגדי נזירה של הבודהיזם הטיבטי.  מי שמביט בה לא יכול לתאר בדיוק את הדרך שהיא עברה: נולדה בשנת 1950 בשוויצריה למשפחה נוצרית. בתור מתבגרת עם מרדנות בנשמתה,  עזבה כבר בגיל 16 את בית הספר והחלה בחיפושי דרך שלקחו אותה לנהל מסעדה,  ללמד סקי, לעסוק בטיפוס הרים, ולטייל סביב העולם. גלגוליה הביאו אותה לדהרמסאלה, ושם התוודעה לראשונה לדלאי לאמה ולבודהיזם.

כדוברת אנגלית רהוטה שכבר מתובלת בלא-מעט מילים עבריות, הנזירה ריטה מצליחה להגיע לראשם ולליבם של עשרות ומאות אנשים החל מגילאי ההתבגרות עבור דרך "אמצע החיים" וללא ספק, ובצורה מוצהרת, גם כמלווה תהליכים של סוף החיים.

אני את ריטה שמעתי לפחות 4 פעמים, וכל פעם אני חוזר עם טעם של עוד. והפעם….הפעם שהיא דברה על נושא שלא כל-כך פשוט להבינו עד הסוף- "קרמה"- (ואני נמצא ממש בקבוצה הזאת), הנזירה ריטה הציגה שאלה לגבי האושר. כמובן, העולם המערבי עוסק יותר ויותר  ב "מה זה אושר?", וכבר שנים רבות לא רק בצד הפילוסופי של הנושא. דר. טל בן שחר לימד קורס פופולארי ביותר על אושר באוניברסיטת הרווארד, ופרופ. יורם יובל הנחה תכנית בנושא פה בארץ וזכה לרייטינג גדול.

והשאלה שריטה שאלה אותנו מהדהדת  עדיין בתוכי: אך זה שעל כל דבר מוחשי וחומרני אנו תמיד לומדים ושוקדים "איך זה עובד", בונים הגדרות ונוסחאות. אנו לומדים איך עובד ואיך מפעילים מחשב, דואגים שיתקנו לנו מכשירים חשמליים שלא עובדים, ויש לנו אין-סוף רצון לקנות, לרכוש, לשדרג את כמעט כל מה שעובר בידנו. האם לא עצרנו ולחשוב איך שכל פעם שאנו קונים משהו חדש, עושים משהו חדש, או מתחילים משהו חדש, איכשהו לא עובר זמן רב  ו….כבר לא מספיק לנו ואנו "חייבים" משהו חדש, ריגוש בסגנון אחר, משהו ש"יקח" אותנו. ועל זאת,  שאלה ריטה,  למה בנקודה הזאת- על איך להביא יותר אושר לחיינו-  אין לנו  הרבה מחקרים, נוסחאות וקבוצות מחקר וניתוח? ואכן, השאלה ברורה. עכשיו רק צריך לעבוד על התשובה….מי אמר שאין לנו עבודה מסודרת לכל החיים?

מודעות פרסומת